שלווווווווווווווום לכווווווווווווווווולם :)
מה שלומנו? יופי.
אני מתגעגעתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתת
ב-ת' הידיעה!
לבחור.
יום שלם שלא דיברנו. תקראו לנו דביקי (תקראו לי, כי אני זאת שמציקה לו כל הזמן), תקראו לנו איך שתרצו. אבל זה הישג בשבילי לא לדבר איתו יום שלם.
ואני כ"כ מתגעגעת.
מדהים איך דווקא ביום שאנחנו לא אמורים לדבר, יש לי כ"כ הרבה דברים לספר לו.
אני חושבת שדי מיציתי את מה שהיה לי להגיד, אבל הפוסט נראה כ"כ קצר ועלוב.
אז מה עוד אומר?
היה לי חלום הזוי לחלוטין, אבל נשמו לרווחה, אני לא אחלוק אותו איתכם. כי לספר לאחרים את החלומות שלך זה פשוט תמוה.
אבל לוווווווו אכפתתתתתתתתתתתתתתתתתתתת.
כי הוא תמוה :) וככה אני אוהבת אותו :)
טוב, הוא לא תמוה. אבל הוא מוזר :) במובן החיובי של המילה :)
אני חובבת אנשים מוזרים.
אני חושבת שאנשים נורמליים הם לא מעניינים. ואם מישו הוא כמו כולם, זתומרת שיש עוד 1000 כמוהו, אז בשביל מה צריך אותו?
לכן אנשים, אל תחששו להיות מוזרים! זה הכי מגניב ככה :)
טוב, זה מה שקורה כשנותנים לי לכתוב.
מה נשמע?
ספרו משו, אתם כ"כ שקטים.
היום סיפרתי להוריי איזשו סוד (אני לא בהריון, תירגעו.) טוב, האמת היא שסיפרתי לאמא שלי. וביקשתי ממנה לא לספר לאף אחד. ואז היא שאלה אותי בנוכחות אבא שלי "לאבא אני יכולה לספר?". כאילו. אחרי שאמרת את זה ליד אבא שלי זה באמת משנה אם אני אגיד לא? אני לא מבינה את העניין הזה. ואז היא סיפרה לו את זה ליד אח שלי. אז ניחא, גם ככה הייתי מספרת להם בשלב מסויים. אבל ביקשתי ממנה בכלללל לשוןןןןןןןן שלללללללל בקשהההההההה ל-א ל-ס-פ-ר ל-ס-ב-ת-א שלי!!!!!! והיא אמרה שברור, היא לא תספר. חשבתי שהרעיון הובן.
ואז אחרי שעה בערך אני שומעת אותה מדברת עם סבא שלי בצרפתית בטלפון. אני לא מבינה צרפתית יותר מדי, אבל קלטתי כמה מילים. והבנתי שהיא סיפרה לו. אמרתי לה "אני מקווה שאת לא מדברת עלי...." והיא אמרה "לא, מה פתאום!". אחרי זה כשכבר הייתי בטוחה שזה מה שהיא עשתה ואמרתי לה "ביקשתי ממך לא לספר!" היא אמרה "לא דיברנו על זה!" ואמרתי לה "אל תשקרי לי". זה היה כ"כ מעצבן. יש אנשים שפשוט לא מסוגלים לשמור סוד. אני בד"כ לא מספרת לה דברים, אבל זה משהו שהיא היתה חייבת לדעת. וחשבתי שהיא לא תספר.
איזה מין פגם באישיות זה לספר סודות של אחרים!? נדון אותה לכף זכות, היה לה קשה עם מה שסיפרתי לה, והיא היתה צריכה לחלוק את זה עם מישו. קלטתי שהיא אמרה לסבא שלי שזה מעציב אותה. אבל בכולזות. ביקשתי לא לספר!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
ובסוף השיחה היא ביקשה ממנו לשמור את זה בסוד. עכשיו אין לי מושג אם הוא יספר לסבתא שלי או לא. מתח.
למה אני כ"כ לא רוצה שסבתא שלי תדע אתם שואלים? כי אם סבתא שלי יודעת, זה אומר שכל הצד הזה של המשפחה יודע.
זה כ"כ מכעיס.
הפוסט כבר ארוך בצורה מכובדת אבל באלי לחפור לכם עוד קצת.
אז על מה נדבר?
תנו נושא, למה רק אני מדברת כל הזמן!?
טוף אין לי מה להגיד בינתיים. אם יהיה אני אחזור בפוסט שלישי :) מוואהאהאהאהאה (זה היה הצחוק המרושע שלי.)
שיהיה לכם ערב/בוקר/צהריים מזה מהמם :)
צ'אוש.
בס"ד
שלווווווווווווווום לכווווווווווווווווולם :)
מה שלומנו? יופי.
אני מתגעגעתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתת
ב-ת' הידיעה!
לבחור.
יום שלם שלא דיברנו. תקראו לנו דביקי (תקראו לי, כי אני זאת שמציקה לו כל הזמן), תקראו לנו איך שתרצו. אבל זה הישג בשבילי לא לדבר איתו יום שלם.
ואני כ"כ מתגעגעת.
מדהים איך דווקא ביום שאנחנו לא אמורים לדבר, יש לי כ"כ הרבה דברים לספר לו.
אני חושבת שדי מיציתי את מה שהיה לי להגיד, אבל הפוסט נראה כ"כ קצר ועלוב.
אז מה עוד אומר?
היה לי חלום הזוי לחלוטין, אבל נשמו לרווחה, אני לא אחלוק אותו איתכם. כי לספר לאחרים את החלומות שלך זה פשוט תמוה.
אבל לוווווווו אכפתתתתתתתתתתתתתתתתתתתת.
כי הוא תמוה :) וככה אני אוהבת אותו :)
טוב, הוא לא תמוה. אבל הוא מוזר :) במובן החיובי של המילה :)
אני חובבת אנשים מוזרים.
אני חושבת שאנשים נורמליים הם לא מעניינים. ואם מישו הוא כמו כולם, זתומרת שיש עוד 1000 כמוהו, אז בשביל מה צריך אותו?
לכן אנשים, אל תחששו להיות מוזרים! זה הכי מגניב ככה :)
טוב, זה מה שקורה כשנותנים לי לכתוב.
מה נשמע?
ספרו משו, אתם כ"כ שקטים.
היום סיפרתי להוריי איזשו סוד (אני לא בהריון, תירגעו.) טוב, האמת היא שסיפרתי לאמא שלי. וביקשתי ממנה לא לספר לאף אחד. ואז היא שאלה אותי בנוכחות אבא שלי "לאבא אני יכולה לספר?". כאילו. אחרי שאמרת את זה ליד אבא שלי זה באמת משנה אם אני אגיד לא? אני לא מבינה את העניין הזה. ואז היא סיפרה לו את זה ליד אח שלי. אז ניחא, גם ככה הייתי מספרת להם בשלב מסויים. אבל ביקשתי ממנה בכלללל לשוןןןןןןןן שלללללללל בקשהההההההה ל-א ל-ס-פ-ר ל-ס-ב-ת-א שלי!!!!!! והיא אמרה שברור, היא לא תספר. חשבתי שהרעיון הובן.
ואז אחרי שעה בערך אני שומעת אותה מדברת עם סבא שלי בצרפתית בטלפון. אני לא מבינה צרפתית יותר מדי, אבל קלטתי כמה מילים. והבנתי שהיא סיפרה לו. אמרתי לה "אני מקווה שאת לא מדברת עלי...." והיא אמרה "לא, מה פתאום!". אחרי זה כשכבר הייתי בטוחה שזה מה שהיא עשתה ואמרתי לה "ביקשתי ממך לא לספר!" היא אמרה "לא דיברנו על זה!" ואמרתי לה "אל תשקרי לי". זה היה כ"כ מעצבן. יש אנשים שפשוט לא מסוגלים לשמור סוד. אני בד"כ לא מספרת לה דברים, אבל זה משהו שהיא היתה חייבת לדעת. וחשבתי שהיא לא תספר.
איזה מין פגם באישיות זה לספר סודות של אחרים!? נדון אותה לכף זכות, היה לה קשה עם מה שסיפרתי לה, והיא היתה צריכה לחלוק את זה עם מישו. קלטתי שהיא אמרה לסבא שלי שזה מעציב אותה. אבל בכולזות. ביקשתי לא לספר!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
ובסוף השיחה היא ביקשה ממנו לשמור את זה בסוד. עכשיו אין לי מושג אם הוא יספר לסבתא שלי או לא. מתח.
למה אני כ"כ לא רוצה שסבתא שלי תדע אתם שואלים? כי אם סבתא שלי יודעת, זה אומר שכל הצד הזה של המשפחה יודע.
זה כ"כ מכעיס.
הפוסט כבר ארוך בצורה מכובדת אבל באלי לחפור לכם עוד קצת.
אז על מה נדבר?
תנו נושא, למה רק אני מדברת כל הזמן!?
טוף אין לי מה להגיד בינתיים. אם יהיה אני אחזור בפוסט שלישי :) מוואהאהאהאהאה (זה היה הצחוק המרושע שלי.)
שיהיה לכם ערב/בוקר/צהריים מזה מהמם :)
צ'אוש.