אימצתי את מה שאמרתם, אתם צודקים, זה הבלוג שלי ואני יכולה לעשות בו מה שאני רוצה :)
אז באלי לכתוב עכשיו למרות שאין לי ממש מה להגיד.
אני מתגעגעת לבחור שלי. אני רוצה לדבר איתו.
אבל החשבון פלאפון שלי צועק הצילו אז אני לא כ"כ יכולה להרשות לעצמי.
אז אתם תיאלצו לשאת בתוצאות :)
ב"ה יש כ"כ הרבה דברים להתעסק בהם בזמן האחרון, אבל הם תלויים באנשים אחרים, אז בפועל יוצא שהם לא כ"כ זזים לשום מקום.
זה די מציק שיש לך משו בראש, שאתה מרגיש כל הזמן שיש משו שצריך לטפל בו, אבל אתה לא יכול לקדם את זה. לפחות לא בצעדים מורגשים.
באלי פשוט לפתור את הכל ברגע זה :)
אבלללללל מי שואל אותי?
הכל לטובה. אני יודעת שבעז"ה הכל יסתדר בצורה הטובה ביותר.
הקב"ה עושה את מה שהכי טוב, ואני קטונתי מדי בשביל להבין משו.
אני מאוד עייפה בזמן האחרון.
אבל החלטתי בעז"ה לקבל את זה כמו שזה ופשוט לתת לגוף שלי מנוחה.
אני חושבת יותר מדי ומרגישה יותר מדי.
קשה לי לשחרר.
אני לא בטוחה שאני רוצה לשחרר.
אבל זה כ"כ קשה כשהמוח שלך עובד שעות נוספות כל הזמן, ורוב הזמן חושב סתם מחשבות טורדניות שאין בהם תועלת.
המלחמה הזאת בעצבות היא לא קלה בכלל. אבל הקב"ה בצד שלי אז בעז"ה אנחנו ננצח =]
חשוב שאני אזכור שאני לא לבד, הקב"ה תומך בי בכל רגע.
ולהבדיל אינסוף הבדלות, קיבלתי ממכם תמיכה שמאוד עזרה לי :)
כפי שאמרתי, אין לי יותר מדי מה להגיד. אבל פשוט יש לי צורך לדבר.
לא מתחשק לי לעשות שום דבר, אבל גם לא מתחשק לי לא לעשות כלום.
אני חושבת שזה אחד היתרונות הגדולים בלהתחתן. שאף פעם לא משעמם לך ותמיד יש לך חברה.
אני לא יודעת מה לעשות עכשיו.
אני לא רוצה ללכת לנוח. אני לא רוצה לשחק במחשב כי הוא שואב אותי אליו ואני מרגישה שהחיים שלי נגזלים ממני. באלי לחיות את החיים האמיתיים ולא האינטראקטיבים.
אני עייפה מדי בשביל ללכת לעיר לעשות סידורים.
אז מה עושים?
"הבטלה מביאה לידי שיעמום, והשיעמום מביא לידי חטא" (משנה, כתובות ה ד)
חטא העצבות.
